מכתבים מהאני של פעם: עיצוב פיצ'ר לאפליקציית יומן לציון תאריך שנתי

הפיצ'ר הכי טוב בכל יומן נייר הוא אחד שאף אחד לא תכנן. את פותחת את המחברת של השנה שעברה ומוצאת רשומה מאיזה יום שלישי ששכחת שבכלל היה קיים. המילים תופסות אותך לא מוכנה. המקריות הזו היא כל הפיצ'ר: היזכרות באותו תאריך בשנה אחרת.

אפליקציות צ'ק-אין דיגיטליות יכולות לעשות בדיוק את אותו הדבר, בכוונה. ב-Soulwise קוראים לזה "מכתבים מהאני של פעם". זו הערה קצרה על איך זה עובד, למה זה קשה יותר לעיצוב טוב ממה שזה נראה, ואיפה עובר הקו בין מתנה למעקב.

מה התכונה עושה

המכניקה קטנה. ביום השנה של צ'ק-אין קודם - בדרך כלל לפני שנה, חצי שנה או שלושה חודשים - Soulwise מציפה מחדש את התגובה המקורית בתוך מסך הבית של האפליקציה. המשתמשים רואים:

לפני שנה היום כתבת: "שני דברים מעסיקים אותך, אף אחד מהם לא באמת שלך לתקן היום."

לצד זה מוצגים התאריך והצ'יפים המקוריים שהפיקו את התגובה. המשתמש יכול לבטל, לשמור את זה כהיילייט, או לכתוב תגובה קצרה.

זו כל האינטראקציה. המורכבות נמצאת בכל מקום חוץ מהתכונה עצמה.

למה קשה לעצב את זה היטב

ארבעה סיכונים שכדאי לתת להם שם.

בעיית יום-השנה הכואב. יש תאריכים כבדים. פרידה, אובדן, אשפוז. האפליקציה לא באמת יכולה לדעת אילו מהם. לדחוף זיכרון מאחד מהימים האלה אל מסך הבית הוא כשל, לא פיצ'ר.

קו המעקב. פיצ'ר שמעלה רשומות מהעבר נקרא כמתנה אם המשתמש כבר נותן אמון באפליקציה, וכתזכורת מצמררת עד כמה האפליקציה יודעת אם הוא לא. את האמון צריך לקנות לפני שהפיצ'ר מופיע.

בעיית ההתחלה הקרה. למשתמשים חדשים אין עבר להעלות. אם הפיצ'ר נדלק ביום השלישי, זה מרגיש מלאכותי. אם הוא לעולם לא נדלק, המשתמשים לא יודעים שהוא קיים.

בעיית הבחירה. רוב הצ'ק-אינים אינם מעניינים במבט לאחור. היום שבו תיעדת "מתוח" עם מצב רוח ניטרלי אינו יום שלישי ששווה לחזור ולחיות. האפליקציה צריכה לבחור את הרשומות שבאמת יש להן ערך כדי להעלות אותן מחדש.

איך Soulwise מטפל בכל אחד מהמקרים

רק בתוך האפליקציה, אף פעם לא בהתראה. התראות פוש כפופות לכלל נוקשה: אין תוכן על מחזור, אין תוכן אסטרולוגי, ואין שום תוכן של צ'ק-אין יומי מכל סוג. מכתבים מהעצמי של פעם מופיעים רק בתוך האפליקציה, ורק כשהמשתמש פותח אותה בתאריך יום השנה. מסך הנעילה נשאר בשקט.

תקופת התחממות של 30 ימים. הפיצ'ר לא מופעל עד שהמשתמש משתמש ב-Soulwise כבר 30 ימים והשלים לפחות 10 צ'ק-אינים. לפני שמגיעים לסף הזה, העבר דליל מכדי לכרות ממנו.

הגדרת דילוג לכל תאריך. המשתמשים יכולים לסמן תאריך כ"לדלג" במסך הגדרות שקט. הדילוג חל לתמיד; האפליקציה לעולם לא תעלה זיכרון מאותו יום בלוח השנה. אין שאלת המשך ואין אירוע אנליטיקס על מה שסומן.

בחירה לפי צפיפות אותות. הפיצ'ר מעדיף צ'ק-אינים שבהם נבחרו כמה צ'יפים, שבהם מצב הרוח לא היה נייטרלי, ושבהם המשתמש בילה יותר מהזמן החציוני על כרטיס התגובה. ימים שגרתיים לא עולים מחדש. ימים שלקח רגע לתעד — כן.

ניסוח פשוט של זמן. "לפני שנה בדיוק" עובד. "לפני 365 ימים" מצמרר. שפה פשוטה על זמן שומרת את הפיצ'ר בצד הנכון של החום.

למה ללמוד מיומנים מודפסים

שלוש סיבות.

הרעיון עובד גם על נייר. אנשים פותחים מחברות ישנות ומגלים בהן את עצמם מהעבר מאז שקיימות מחברות. הדפוס הזה יציב כי הוא נשען על האופן שבו הזיכרון והזמן משחקים זה בזה, ולא על עיצוב כזה או אחר של אפליקציה.

זה לא דורש קלט חדש מהמשתמש. הצ'ק-אין כבר קיים. הרעיון הוא פשוט דרך אחרת להציף אותו. בלי תיעוד חדש, בלי מסכים חדשים, בלי הרשאות חדשות.

זה מחזק את הטקס היומי. הידיעה שהצ'ק-אין של היום עשוי לחזור בתאריך הזה בשנה הבאה משנה את מה שמשתמשים מוכנים לכתוב. הם לא כותבים בשביל האלגוריתם; הם כותבים לעצמם בעוד שנה. זו מסגרת קריאה בריאה יותר.

מה זה לא

הערה על מה שבכוונה לא בנינו.

אין שיתוף חברתי של רשומות מהעבר. המכתב מיועד למשתמש. הוא לא כרטיס שנשלח לחבר או מתפרסם בציר זמן.

אין שכתוב של רשומות עבר באמצעות בינה מלאכותית. המילים המקוריות נשארות. האפליקציה לא "משפרת" או "מסכמת" את מה שהמשתמש כתב לפני שנה.

אין רצפים או גיימיפיקציה. ימי שנה אינם מדד שצריך למטב. המשתמשים לא רואים מונה של "זיכרונות שצפו."

אין מסגור חיזוי. הפיצ'ר לא אומר "בהתבסס על השנה שעברה, תרגיש X היום." זו דרכו של המודל לדמיין שהוא יכול לחזות את היום שלך מנקודת נתונים בת שנה. הוא לא יכול.

מתי הפיצ'ר יוצא לדרך

"מכתבים מהעצמי של פעם" הוא חלק ממערך הריטואל היומי של Soulwise, אך הוא לא מופיע בחודש הראשון אצל אף משתמש — וזה מתוכנן כך. הארכיטקטורה המלאה והתזמון מתועדים במפרט המוצר; עמוד המרכז של Soulwise הוא המשטח הציבורי שבו אפשר להתנסות בריטואל היומי עצמו.

הגרסה הקצרה: פיצ'רי היומן הטובים ביותר הם מקריים, ותפקיד האפליקציה הוא לתזמן את המקריות בלי להרוס אותה.